אודות
על אודות האתר
אתר מדעי הרוח הדיגיטליים בישראל, מוגש לכם על ידי ספרית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה, כחלק מפרויקט דזיר (DESIR) של האיחוד האירופאי לקידום תשתיות פתוחות למחקר במדעי הרוח, ובמטרה לצרף את מדינת ישראל לרשת האירופית דריה (DARIAH) .
מדעי הרוח הדיגיטליים הם תנועה במחקר ובהוראת מדעי הרוח הפועלת לקדם את המחקר, לשמר, לפתוח ולהנגיש את חומרי הגלם שלו, את תיעודו ואת תוצריו, לבסס תשתיות ולאפשר שיתוף והרחבה של מידע וידע לקהל הרחב, לחוקרים ולציבור הסטודנטים כאחד.
מי אנחנו
פרוייקט דזיר ישראל מיוצג על ידי צוות ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה, בפקוח הראשה האקדמית, פרופ׳ דפנה ארדינסט וולקן. מנהלת הפרוייקט היא אורה זהבי, ראש ענף מדיה, אוספים מיוחדים וארכיונים בספריה, האחראית גם על אשכול התאטרון בפרוייקט The Digital Visual & Preforming Arts Project" של המשרד לירושלים ומורשת ושל הספריה הלאומית. מתאמת הפרוייקט היא ד״ר סיני רוסינק, המלמדת בתכנית למדעי הרוח הדיגיטליים ובבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת חיפה, וכן בתכנית למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן.
מהי דריה
דריה היא התאגדות תשתית אירופאית (ERIC) שעניינה תשתיות מחקר פתוחות במדעי הרוח, קידום מחקר בכלים דיגיטליים והוראת שיטות מחקר דיגיטליות. רשת דריה מחברת מאות חוקרים ומוסדות מחקר ב-17 המדינות החברות בה ונמצאת בשיתוף פעולה הדוק עם פרויקטים מחקריים בכל רחבי אירופה. מדינות ומוסדות החברים בדריה מספקים כלים דיגיטליים, נתוני מחקר ואת הידע והכישורים הרלוונטיים, ומארגנים את ההכשרה בתחום, כל זאת תוך מחויבות לעקרונות של ידע פתוח, נגיש ובר שימוש מחדש.
במהלך שנות קיומה דריה יזמה, השתתפה וסיפקה מסגרת לשיתופי פעולה בהגשה של מספר גדול של מפעלי תשתיות מחקר במימון אירופי, כדוגמת CENDARI לתשתיות ארכיונים, ARIADNE לרישות נתוני מחקר ארכאולוגיים, PARTHENOS לדיגיטליזציה של מורשת תרבות, ו-EHRI, תשתית המחקר הכלל אירופאית לחקר השואה. בעוד מפעלים אלה הם בעלי אורך חיים המוגבל למספר שנים, דריה מלווה מפעלים אלה ומהווה ארגון גג רישות, שימור והפצה ודואגת לנגישות, קיימות התשתיות, המשאבים, הנתונים, הכלים והידע לאורך זמן.
במסגרת פרוייקט דזיר DESIR של רשת דריה, ובשיתוף משרד המדע הישראלי, אמונה ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה על קידום תהליך ההצטרפות של מדינת ישראל לדריה, זאת בצד חמש מדינות נוספות הנמצאות בתהליכי הצטרפות: ספרד, שוויץ, בריטניה, פינלנד והרפובליקה הצ׳כית. מידע נוסף על DESIR
מהו ידע פתוח
גורמי מימון אקדמי בארץ בעולם מציבים יותר ויותר כתנאי למענקי מחקר ופיתוח דרישות מחמירות לפתיחת הידע הנצבר והתשתיות הנבנות, ואין תמה בכך: כסף ציבורי הניתן לאקדמיה צריך שתוצריו יהיו נגישים לציבור כולו - בין אם חוקרים בין אם לאו. במדעי הרוח הדיגיטליים בפרט, כלים, תשתיות ופרויקטים שאינם פתוחים הופכים לפחות ופחות רלוונטיים. מאחרי עקרונות הידע הפתוח עומדות לא רק תפיסות מוסריות ופוליטיות, אלא גם ההכרה הבסיסית בכך שידע פתוח מבוסס יותר, מתקדם ומתפתח מהר יותר וביעילות, כך שפתיחתו ושיתופו משרת באופן הטוב ביותר הן את משתפי הידע, הן את האנושות כולה.
אבל מה פירוש ׳ידע פתוח׳, ומהן אותן ׳תשתיות פתוחות למחקר׳ שאת הקמתן מקדמת דריה?
כמה היבטים של פתיחת הידע נדמים לנו כברורים מאליהם: ידע דיגיטלי פתוח, משמע ידע הנגיש לכל אדם באשר הוא ללא הבדל לאום, מין, מיקום או מעמד. מכאן, שעליו להיות נגיש ברשת בחינם, מכל מקום, ללא צורך בחתימה או במינוי אישי או מוסדי. תנאי ראשוני זה כבר מותיר חלק גדול מאד מן הפרויקטים והמשאבים בארץ מתחת לרף הפתיחות הבסיסי, גם אם יותר ויותר מפעלי ידע ומורשת פונים לאחרונה לפתיחה לציבור של מאגרים דיגיטליים.
ועם זאת, הרעיון של ידע פתוח שאפתני ותובעני הרבה יותר, וכולל תנאים טכניים ומשפטיים מורכבים. אלה נוסחו וסוכמו במסמך הנחיות לניהול נתונים מדעיים ומאז ניסוחם אומצו על ידי קהילות ידע רחבות, כולל, למשל, האיחוד האירופי. שמם של העקרונות הוא FAIR - ראשי התיבות של המילים: Findable, Accessible, Interoperable, Reusable ידע פתוח, אם כן, הוא FAIR: ניתן למציאה, נגיש, אינטראופרבילי ובר שימוש-מחדש. בפוסטים שונים בבלוג נרחיב על התנאים השונים ועל פרקטיקות מקובלות למלאם. קישור למסמך FAIR הבסיסי (אנגלית).
מהם מדעי הרוח הדיגיטליים
"מדעי הרוח הדיגיטליים"--Digital Humanities -- היא תנועה של חידוש, העצמה והעשרה של מדעי הרוח, שהתפתחה עם מהפכת המדיה והמידע של העשורים האחרונים, ועם האפשרויות שטכנולוגיות המחשב, הדיגיטציה והאינטרנט פותחות בפני מדעי הרוח.
"מהפכת מדיה", משמעה שחלק גדל והולך של חיינו מתרחשים ומנוהלים על המחשב. עבור מדעי הרוח, שחומר הגלם, הכלי והתוצר המרכזי שלהם, הטקסט, עבר לפורמט הדיגיטלי, מדובר במהפכה משמעותית לא פחות מכל מדע אחר. משמעותה של "מהפכת המידע" כפולה: ראשית, הופעת האינטרנט הביאה לכך שהמידע זמין עבורנו, מקושר ומרושת יותר מאי פעם. מדובר אם כן במהפכה שלפני הכל היא חברתית, תרבותית ומחשבתית. שנית, כמויות המידע הזמינות עבורנו התרבו בסדרי גודל עצומים לכדי 'BIG DATA' והן מאפשרות, אם לא מחייבות, פיתוח גישות ושיטות חדשות להתמודדות עימו, במדעי הרוח כמו בכל תחום ידע אחר. חקר שפה, סגנון ושיח באמצעים ממוחשבים, ייצוג, העשרה, כרייה והחזייה של חומרי ארכיון בשיטות של ׳קריאה מרחוק׳, חקר רשתות היסטוריות וספרותיות, מידול וניהול מידע תרבותי, למידת מכונה בשימוש הבנת גופי טקסט גדולים - אלה הן רק כמה דוגמאות מן האפשרויות החדשות שנפתחות בפני מדעי הרוח ותובעות את התייחסותם.
בניגוד לעמידה פסיבית המסתפקת בלברך, לקונן או לנסות להתמודד עם התמורות שמביאה המהפכה הדיגיטלית, מדעי הרוח הדיגיטליים לוקחים בה חלק פעיל, ביקורתי ורפלקטיבי, תוך שהם משתתפים מובילים בפיתוח המשאבים, בבניית כלי המחקר ובגישות המחקר הדיגיטלי ובעיצוב קהילת הידע באקדמיה ומחוצה לה. ברחבי העולם נפתחו מרכזים, פרוייקטים ותכניות למדעי הרוח הדיגיטליים, והללו מאורגנים לכדי קהילה בין לאומית תוססת.
מורשת דיגיטלית בספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
שימור מורשת תרבות עומד במסגרת יעדי ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה, ומבטא את מעורבות אוניברסיטת חיפה בקהילה ואת תרומתה למאגר הידע והמורשת בכלל. האוספים הדיגיטליים בספרייה תורמים למחקר ולהוראה באוניברסיטה ולציבור בכלל. במהלך השנים תרמה הספריה מניסיונה ומאוספיה לספריות וארכיונים בארץ והיא מעורבת בפרויקטים לאומיים וביזמות אירופאית כגון פרוייקט ECLAP: European Collected Library of Artistic Performance
הספריה השתלבה גם במיזם גלאם של ווקיפדיה במאמץ לאפשר נגישות והפצה של חומרים לרשות הרבים.
